"לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ" (ישעיהו נ"א ט"ז)
הלכתי לאיבוד במסדרונות האוניברסיטה העברית.
במקום להגיע לשיעור באמנות עכשווית, מצאתי את עצמי, לגמרי בטעות יושבת מול פרופ' מ' בשיעור תנ"ך.
היא החזיקה את הספר העתיק בידיה, ברק בעיניה וסיפרה בלהט על ילד חולמני עם כתונת פסים.
כעבור שעה, הסיפור המוכר והרחוק הפך לסיפור שקורה כאן ועכשיו איתו הלכתי הביתה.
אני רגילה ללכת לאיבוד – הפעם, הגעתי למקום הנכון.
מאז הילד עם הכתנת התבגר. חיים שלמים עברו עליו. עלי. עלינו.
ומאז אני מתקדמת אל ימי קדם, מעלעלת בדפים עתיקים, מתפעלת מחכמה בת אלפי שנים, הולכת לאיבוד ומוצאת דרך.
שלושים שנים שהתנ"ך הפך להיות חלק מהוויתי, פילוסופיית חיים, ומנוע לפעולותי.
במפגשי "שעתא" אני מציעה לצאת יחד למסע מרתק אל עבר הסיפורים שעיצבו את זהותינו.
בהרצאותי אני מנתחת את הסיפור המקורי מנקודת מבט עכשווית, מתבלת בשירים, סיפורים וביצירות אומנות שנעשו בהשראתו.
נדבר על שמיים וארץ, על מותר ואסור, על החיים ועל הפחד מהמוות, על יחיד וקבוצה, דת ומדינה, חורבן ותקומה.
נעסוק בזהות ושייכות, בעם ישראל בארץ ובגולה, באלוהים, דת ומדינה.
מזמינה אתכם להצטרף אלי, להקשיב, לחשוב ולהתרגש.
ההרצאה תציע זווית היסטורית ותרבותית על חוסן אישי ולאומי, על תהליכי הסתגלות ושיקום ונשאל כיצד ניתן ללמוד מסיפורי העבר על ההתמודדות בהווה.
חשיבותם של גבולות אישיים, חברתיים ואוניברסלים דרך עיון בסיפורי המקרא. על המתח שבין חוק לחירות, בין סדר לכאוס, בין היחיד לחברה. נדון במושג 'גבול' - כיצד גבולות נוצרים, כיצד הם משתנים עם הזמן ועד כמה חשוב לחצות אותם לפעמים.
פרקי הראשית הראשונים עוסקים במעגל החיים האנושי מתחילתו ועד סופו ומקשרים את מושג "אדם" לבריאה ולחווית חיים בעלת משמעות אוניברסלית.
הידעתם, כי גן עדן המקראי נמצא ממש לא רחוק מכאן? סיפור על מסע חיים מהתום הילדי, דרך הבגרות וההתמודדות עם ידע ובחירה, ועד סופיות החיים.באמצעות עיון בטקסטים מקראיים ופרשנויות שונות, נגלה כיצד סיפור גן העדן משקף את מחזור החיים, את השאיפה לחזור לגן האבוד ואת החכמה שבקבלת המסע האנושי על כל חלקיו
בסיפורי המקרא שזורים תיאורי מערכות יחסים בין נשים וגברים, אחים, הורים וילדים, ובין אדם למקום. נעמיק בערכים העוסקים בקשרים של אהבה, נאמנות ומשמעות השותפות האנושית.
מה קורה כאשר אדם פתאום קם ומחליט כי הוא עם? סיפורה של ראשית האומה דרך סיפורי אברהם שרה והגר משלבים בתוכם את המעבר והדיאלוג בין בחירה אישית להשתייכות לאומית.
סיפורו של יעקב אבינו הוא סיפור מסע שהחל עוד בבטן אמו, דרך מאבקיו עם עצמו, עם הוריו ועשו אחיו, עם לבן ועם מלאך האלוהים – מסע שבסופו הפך לדמות המייסדת של עם ישראל.
לא סתם פרויד עשה מזה קריירה !! מהו חלום? האם הוא מסר נסתר, הצצה לעתיד או השתקפות נפשית של מחשבותינו הכמוסות? על חלומות בהקיץ וחלומות בלילות העוסקים בהיבט התת הכרתי שהופך למציאות.
סיפורים על נשים וגברים במקרא שהטביעו את חותמם והשפיעו על יחסי המגדר והכוח בחברה עד ימינו. נבחן כיצד הייצוגים המקראיים של מערכות יחסים, מיניות וכוח ממשיכים לעורר דיון ולהשליך על עולמנו כיום.
האם אלוהים ברא את האדם או אולי להפך? המקרא מתאר התפתחות מרתקת של תפיסת אלוהות- מאלוהים הפועל בעולם באופן גלוי ומוחשי ועד לתפסיתו כמופשט ואל מותי. התפיסות השונות של האל המקראי משמשות כאמצעי לעיצוב חברה, מוסר ומנהיגות. נצא למסע בעקבות המפגש בין האנושי לאלוהי.
סיפורים רבים במקרא עוסקים בשאלת הגמול. סיפור המבול הוא רק דוגמא אחת לשאלה זו הממשיכה לעורר שאלות מוסריות, דתיות וחברתיות – לא רק בעת העתיקה, אלא גם בעולם המודרני.
יחד נצלול אל סיפורי מנהיגים במקרא ונבחן מהם האתגרים, הלבטים והדילמות של שליטים מהעבר, וכיצד הם רלוונטיים גם היום דרך עיון בטקסטים, פרשנויות והשוואות היסטוריות ונגלה עד כמה השאלות שהעסיקו מנהיגים בעבר ממשיכות להיות רלוונטיות גם כיום.
תוכנית הסאטירה "היהודים באים" מציגה את ההיסטוריה היהודית דרך עדשה חדה, צינית ומעוררת מחשבה. בהרצאה זו נבחן את מקורות ההשראה של התוכנית, נקרא את הסיפור המקורי ונשווה אותו לפרשנות הסאטירית ונשאל מדוע העיסוק בעבר מעורר תגובות כה סוערות בהווה.
סיפורה של רות המואבייה הוא מסע מופלא של מעבר מניכור להכרה, מזרות להשתייכות. כרעיה, אלמנה וכאישה נוכרייה, היא יוצאת לדרך חדשה בנחישות ובמעשיה חוצה גבולות חברתיים, משפחתיים ולאומיים. בהרצאה נבחן את ספר רות בקריאה מחודשת, נעמיק בשאלות של זהות ושייכות בארץ ובגלות.
סיפורי המקרא היוו השראה לאינספור יצירות אמנות לאורך הדורות. ציורים, פסלים, מוזיקה, ספרות וקולנוע שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות העולמית. בהרצאה זו נצא למסע בין התנ"ך לבין היצירות שנולדו ממנו ונבחן כיצד אמנים פירשו מחדש את הסיפורים המקראיים, וכיצד האמנות עצמה הפכה לאמצעי לפרשנות מקראית ולשיח על אמונה, מוסר, כוח ואנושיות.
סיפורי המקרא היוו השראה לשירים רבים – מהזמר העברי ועד לשירה מודרנית. בהרצאה זו נצלול אל סיפורי התנ"ך שעמדו מאחורי יצירות מוכרות, נבחן את הקשרים בין הטקסט הקדום לשפה הפיוטית של ימינו, ונגלה כיצד אהבות, מאבקים וגורלות מקראיים מתנגנים עד היום.
מה משותף לאדם וחוה בגן עדן ולאיוב בארץ עוץ? דרך שני הסיפורים המכוננים הללו נבחן את מהות החיים ונעסוק בשאלות עמוקות על צדק וגורל, בחירה וענישה, כאב ותקווה. כיצד מתמודדים האדם הראשון ואיוב עם המציאות המשתנה של חייהם? האם האדם שולט בגורלו, או שהכוחות שפועלים עליו חזקים ממנו? ומה מלמדים אותנו הסיפורים הללו על התמודדות עם אתגרי הקיום האנושי?
האם האח הוא שותף או יריב? האם מדובר באהבה או בתחרות? סיפורי התנ"ך מלאים במערכות יחסים טעונות בין אחים: קין והבל, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו – סיפורים של קנאה, בגידה, פיוס וגורל משותף. בהרצאה זו נבחן כיצד המקרא מציג את המושג אחאות (יחסים בין אחים) ומה אפשר ללמוד מהם על יחסי משפחה, כוח, צדק וגורל?
סוף ספר שופטים מתאר מציאות כאוטית של חברה מפוררת, שבה "איש הישר בעיניו יעשה". מה הוביל לקריסת מערכת המשפט והשלטון בתקופה זו, וכיצד הפכה ההתנהלות השבטית לאנרכיה? בהרצאה נבחן את הסיבות למיטוט הסדר הציבורי בספר שופטים, את כישלונם של המנהיגים המקומיים ואת הדרישה הגוברת להקמת מלוכה בישראל. באמצעות עיון בטקסטים מקראיים והשוואה לתקופות אחרות, נבחן כיצד קריסת מערכות שלטוניות מובילה לשינויים היסטוריים – אז והיום.
דוד המלך נתפס כאחד המנהיגים הדגולים והנערצים בתנ"ך, אך האם כולם באמת אהבו אותו ? בהרצאה זו נבחן את דמותו של דוד , מימי נערותו ועד מותו - מסע דרך מלחמות, אהבות סוערות, בריתות פוליטיות, נאמנויות שבורות וטרגדיות אישיות. מסיפורו עם מיכל, אביגיל ובת שבע, דרך קשריו המורכבים עם שאול ויהונתן, ועד יחסיו עם בניו ומקורביו – ננסה לגלות את האדם שמאחורי המלוכה. קריאה מחודשת בסיפורי דוד תחשוף צדדים מרתקים ומורכבים בדמותו של המלך הנערץ, ותשאל כיצד יחסיו האישיים השפיעו על מנהיגותו ועל ההיסטוריה של ירושלים ועם ישראל.
אליהו הנביא, דמות עוצמתית וסוחפת, נושא על כתפיו את מלחמת האמונה מול עבודת הבעל, אך מוצא עצמו בסופו של דבר מוחלף בתלמידו אלישע. בהרצאה זו נבחן את סיפורו של אליהו, את דרכי הנהגתו ואת הרגע שבו דרכו הסתיימה. נעסוק בשאלות: האם אפשר להיות מנהיג ללא פשרות ועדיין להוביל שינוי? מתי הקנאות הופכת ממנוע לעשייה למכשול? ואיך כל זה קשור לעולמות החינוך וההנהגה כיום?
בהרצאה זו נתבונן בהחלטות המנהיגותיות שהובילו לאיחוד ממלכת ישראל בימי שאול, דוד ושלמה, לעומת אלו שהביאו לפילוגה בימי רחבעם וירבעם ועד החורבן. דרך עיון בסיפורי מלכים נבחן כיצד החלטות של יחידים עיצבו את גורלו של עם שלם, וכיצד סוגיות של כוח, חזון, כריזמה ורגישות פוליטית קובעות את יציבותה של מנהיגות. נעסוק גם במשמעויות הרלוונטיות לימינו: מתי בחירה באחדות היא ברכה, ומתי הפיצול הופך לכורח המציאות?
בהרצאה זו נעסוק בשאלת הזהות היהודית והישראלית מחוץ לגבולות המדינה, דרך קריאה מעמיקה במגילת אסתר. נבחן את סוגיית ייכות וזהות בגולה,השתלבות מול ייחודיות ואחריות קולקטיבית מול זו הפרטית. נעמוד על ההשלכות הרלוונטיות של הסיפור המקראי לימינו, ונשאל: עד כמה הזהות היא עניין של מקום, תרבות, וחברה, ועד כמה היא נבנית מתוך בחירה אישית?
סיפורו של יוסף הוא אחד הסיפורים הדרמטיים ביותר במקרא. טלנובלה של ממש !! בהרצאה נבחן את מסעו המטלטל של יוסף – מחלומות הנבואה ועד למבחן הסליחה מול אחיו. נעסוק בסוגיות של גורל ובחירה, מנהיגות ורגש, בגידה ומשפחה, ונשאל כיצד סיפורו של יוסף ממשיך לעורר השראה ולשמש מודל של שינוי, הצלחה והתמודדות עם אתגרי החיים.